סדר

סדר

חשוב מאד להיות מסודר. מי שמסודר בבגדיו, באכילתו, בסדר יומו הרי הוא גם מסודר במחשבתו. חשיבות הסדר היא לא רק בתור אמצעי להבנה נכונה של התורה אלא גם בתור דרך חיים. כאשר לאדם אין סדר הרי הוא מכלה את זמנו לריק על טעויות ובלבולים ופעמים רבות לא עומד במשימות שהציב לעצמו.
ר' יוסף היה יהודי מאד מסודר ומאורגן. סדר יומו היה ברור ונהיר והכול התנהל לפי השעון. כל דקה הייתה חשובה ומתוכננת.
גם לעת זקנתו כשלא היה יכול לראות היה צריך לדעת מה השעה על מנת לתכנן את היום שלו. הוא לא נתן לחיים לזרום וללכת לאיבוד. אחד מנכדיו, גיא פרץ הי"ו קנה לו שעון מדבר וכך יכל לשמוע מה השעה.

ר' יוסף היה מתעניין מאד בחיים של כל בני המשפחה הקרובה והרחוקה והיה נותן עצות והדרכה. כמובן שלעולם לא היה כופה את דעתו אלא הכול בנועם. יכולתו לרדת לפרטים הקטנים ביותר ולתת עצות טובות נבעה מהאישיות המסודרת שהוא היה.
כל צעד שהיה עושה היה מחושב היטב שיהיה הכי מהר והכי קל. לא עשה ואחר כך חשב, אלא הכול מחושב מראש.
מספר בנו הרב יהושע:
"כשהלכתי אתו לפעמים לעבודה בפרדס בחופשים, ראיתי כיצד תכנן כל דבר מראש, מתחילת היום ועד סופו. מנהל הפרדס היה מתבייש לומר לו שצריך לעשות עבודה מסוימת, לכן היה אומר לו בלשון קצרה: "ר' יוסף, יש איזו שהיא בעיה בזה ובזה, האם תוכל לטפל בכך?". לא היה צורך להאריך, אבי כבר הבין. אבי עבד עבודה כלל לא קלה בפרדס - בחום הכבד, או לחלופין, בחורף. הוא היה צריך כל בוקר לרתום את העגלה לסוס בקור ולנהוג לפרדס- מרחק של כחצי שעה מהבית והוא עשה זאת יום יום במשך עשרות שנים".
אבי אהב סדר ולא היה מפוזר. הוא שמר על כל דבר ולא זלזל בכלום. הכול היה חשוב וכך מנהגם של צדיקים שחביב עליהם ממונם כי הם עבדו עליו קשה והיה חשוב להם שממונם ישמש אותם לעת הצורך. בין יתר הדברים שזכורים לי באהבת הסדר של אבי ז"ל היה כשאבי ז"ל שחט עופות או בהמות הוא מיד אחרי השחיטה ניקה את הסכין כרך מסביבו בד והכניסו לנרתיקו, וכשהיה צריך להשחיז עם האבן המשחזת הוא עשה זאת מיד ולא חיכה לאחר מכן".

אהבת הסדר שלו באו לידי ביטוי גם בכל מיני דברים שהיה עושה בבית. מספר על כך הרב יהושע:
"אבא ז"ל היה מאד מסודר, גם כשמדובר בדברים שבמחשבה ודיבור וגם כשמדובר בדברים שבמעשה. כל תיקון בבית שטיפל בו נעשה בסדר ובסבלנות וסוף מעשה במחשבה תחילה. היה קשה לו לראות שאחרים לא פעלו במחשבה ובסדר.
כשהלכתי עימו לפרדס היה דואג תמיד שיהיה לו מלח בחתיכת נייר כדי לטבול בו לאחר הבציעה של הלחם".

הרב יהושע:
" גם כשלפעמים תיקנתי משהו בבית הוא עקב אחרי לראות האם אני פועל על פי ההיגיון והסדר שלא לטעות או שאני לא מתכנן את צעדי. היה חשוב לו לחנך אותי גם בתחום הזה. וגם בזקנותו על אף שהיה קשה לו עשה מאמץ לתקן הוא בעצמו בדברים שידע שאני לא עושה כפי שהוא חשב שצריך לעשות.
מתוך כך שניתח כל דבר בהשכל ודעת ובסדר מופתי לא תמיד יכל לסמוך על אחרים שיעשו דברים והעדיף לעשות בעצמו. מצד שני, כאשר אחרים עשו הוא היה שותף בעשייה ותמך באלו שעושים. כמו כן, כשמישהו מבני הבית אמר את דעתו הוא הקשיב לדברים והעיר.
בחופשים כשהלכתי איתו לפרדס ראיתי כיצד הוא פעל בסדר מופתי. כבר מתחילת היום תכנן שבחלקה מסוימת עתה צריך להרכיב קו צינורות להשקות אבל לא להפעיל השקיה. משם עבר לתכנן חלקה אחרת שבה כן צריך לפתוח את המים, ובחלקה שלישית לפרק קו צינורות ולהעביר את הצינורות שבחלקה הרביעית בלי להרכיב כי מחר בבוקר צריך לפתוח שם מים. כשהכול היה פועל הוא ישב לאכול ולאחר מכן המשיך בתוכנית ובכל אלה לא ראיתי שטעה והיה צריך לתקן ולחזור על מה שעשה".
מספר הנכד הרב שמעון:
"כשרציתי להוציא את הספר רשפי דת, חידושים על התורה ממה שחנני השי"ת. אמרתי לו שחשבתי להוציא אותם לרפואת בני הבכור וכו', אך כדי למנוע ביטול תורה ברצוני להוציאם ללא הרבה עריכה וכו' ובקיצור. אמר לי, לשליש ולרביע לא שמענו. לא עושים עבודה לא מושלמת. או שלא תוציא בכלל או שתוציא דבר דבור על אופניו בצורה שלמה ומסודרת".

חלק מהעניין של הסדר היא אכילה בנימוס ודרך ארץ. לא אכילה ללא איפוק וללא שליטה עצמית. יש דברים שאוכלים לפני ויש דברים שאוכלים אחרי. אכילתו הייתה מנומסת ומחושבת.